ד' באדר, הוא יום נורא עבורי. כך זה בכל השנים האחרונות.
ביום זה נרצחו מי שהיה מורי ורבי, הרב אלי (אלנתן) הורביץ, יחד עם אשתו דינה.
מחבל צעיר בן 16 חדר לביתם בקרית ארבע באמצע סעודת השבת, והם עלו בסערה השמימה. אבידתם קשה לי מאד. הרב אלי ודינה הורביץ.
רק שנה אחת למדתי אצלו בישיבת "שבי חברון", בלב העיר היהודית חברון. אך משנה זו נוצר קשר ארוך מאד. בעיני הוא היה כליל השלימות.
נולד בכפר הראה, אך עבר עם הוריו לאמריקה בגיל צעיר. אביו, הרב משה, היה רב ומורה. בגיל העשרה מרד בדרך הבית והגיע לקיבוץ חולתה, שם גרה דודתו.
אז, בסוף שנות השישים, הוא היה מהראשונים שהתוודעו לתורות המזרח, ובלע אותן לקרבו. הוא קרא כל ספר פילוסופי שנקרה בדרכו מתוך צימאון אדיר לאמת ולשלימות.
הוא התגייס לצנחנים, ולאחר השיחרור רצה לנסוע להודו. שם קיוה למצוא את אשר נפשו כמהה.
לפני שנסע, הציע לו מישהו להיפגש עם איזה רב בירושלים, שאולי יענין אותו. הוא נתן "סיכוי אחרון" לענין הזה ופגש ברב צבי יהודה הכהן קוק. לאחר המפגש עימו החליט לא לנסוע להודו.
הוא התחיל ללמוד עימו וגר בביתו, כשעל ראשו תלתלים ארוכים.
יום אחד הרב צבי יהודה חלה והובא לבית החולים.
לפתע הרגיש את חסרונו בעצמה רבה. לפתע חש כמה היהודי הזקן הזה חשוב לו, והדבר הרעיד את נימי נפשו.
הקשרים שלו עם הרב התהדקו והוא החל לחזור לחיי תורה ומצוות.
הרב אלי למד שנים בישיבת מרכז הרב והיה מהאנשים המעמיקים ביותר שצמחו בבית מדרש זה. הוא החל ללמד ילדים קטנים בגן תורני ושמעו יצא כמי שמדבר בשפה מיוחדת ללב הילדים הרכים הללו. סיפוריו על השנים הללו היו מעשה אומן.
עם השנים, כשגדל בתורה היה למחנך בישיבת "שבי חברון" בעיר חברון ושם יצאו כל כוחותיו הרוחניים החוצה.
בשיעוריו גילה ידע והבנה עמוקים בחכמת ישראל. היו בהם רצינות תהומית עם צחוק והומור, ידע כללי שממש החיה אותו ודבקות בתורת ישראל. לא היו אצלו סתירות בין השנים אלא רק שילוב נדיר ושלם כל כך בין תורה וחכמה, בין חול ובין קודש.
פרשת אהבתו לאשתו דינה הינה סיפור מיוחד. הוא הכיר אותה כשעוד היה חייל. הזהירו אותה לבל תתקרב לבחור הזה, אך היא דוקא נמשכה לדמות המיוחדת והרגישה הזו.
אהבתם פרחה מרגע שהכירו ועד שנמצאו יחד ירויים באותה הדירה, בבנין 35 בקרית ארבע.
4 ילדים גידלו במאמץ רב מצד דינה, שהיו לה קשיים רבים בהבאת ילדים לעולם.
ביתם היה פתוח לכל תלמיד ותלמידה, לכל מבקש דרך, לכל אדם.
במקרה, באותה שבת נוראה, שהו לבד בביתם. נער ערבי, פרא אדם וצמא דם חדר לקרית ארבע ורצח אותם בעת סעודת השבת.
מותם היה אבידה קשה לכל מכיריהם.
יצאתי ללוויתם בשעה 2 בצהרים וחזרתי כעבור 12 שעות, לאחר שהבאנו אותם, אלפי תלמידים, תלמידות ומכירים, למנוחת עולמים בהר המנוחות.
דרכם מלווה אותי ועוד רבים מתלמידיהם ותלמידותיהם.
אליחן אמיתי